דיון סוער התקיים היום בוועדת הכספים, ביחס להצעת חוק מע"מ אפס על דירה ראשונה. בדיון הסתמנה המחלוקת ביחס לתכנית מע"מ אפס במלוא חריפותה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הודיע, כי "החוק לא יאושר כפי שהוגש לוועדת הכספים ע"י הממשלה" וכי "יוכנסו בו שינויים והתאמות כפי שיועלו בדיוני הוועדה". היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון: "יש בעיות בהצעת החוק בהיבט החוקתי, אך תכליתו ראויה. חברי הכנסת צריכים להצביע בהתאם למצפונם ולשיקול דעתם". כלכלנים: "התכנית תעלה את מחירי הדיור ותשית על הציבור כולו עלויות רבות, למרות שלא כולם ייהנו ממנו".

יו"ר ועדת הכספים, סלומינסקי, הודיע שהוועדה תעבוד באינטנסיביות על הצעת החוק עד לאישורה עוד לפני תום המושב, וכי יוכנסו בו שינויים, "החוק שייצא מהוועדה יהיה שונה מהחוק שהגיע לוועדה".

היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון: "התכלית של הכרת תודה למשרתים ופיצוי על חסרון כיס בגין השירות ראויה, אך אין לערבב בינה לבין פתרון בעיית רוחב במשק. יש לעשות זאת בהגדלת שכר המשרתים והמענקים למשתחררים". ינון ציין, כי "חוות הדעת של היועץ המשפטי לכנסת בעניינים חוקתיים אינן מחייבות את חברי הכנסת שמפעילים את שיקול דעתם בהצבעות. הן מחייבות בעניינים פרוצדורליים, כאופן קיום הצבעות וכד'. זאת בניגוד לחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, שהן מחייבות עקב היות הממשלה גוף ביצועי. זו גם המסורת המשפטית, שהיועץ המשפטי לממשלה הוא 'שחקן וטו'. אין פגיעה בעיקרון חוקתי בכך שהמדינה מפחיתה את הכנסותיה בגין זה. הבעיה, כשהצעד נעשה תוך אפלייה בין אוכלוסיות. יש חובה לשכנע שיש בצעד כדי להשיג את המטרה. מוכנים לספוג פגיעה בעקרונות מקודשים בתמורה לרווח ערך רב במישור הציבורי. יש להוכיח קשר הדוק בין התכלית והיכולת להשיג אותה, לצורך לפגוע בעיקרון השוויון. הקונצנזוס בקרב כלכלנים שהצעד לא מוביל למטרה וזה יקשה עלינו לספק הגנה בבג"צ. יש לתת את הדעת על הפערים בזכאות להטבה בין אוכלוסיות. זאת בייחוד כשהפיצוי למשרתים, הוא זמן רב לאחר שהשתחררו וכבר אין השפעה לחסרון הכיס. לגבי ערבים הצבא לא קורא להם להתגייס וגם לא היו מסגרות אזרחיות רבות עד היום ויש לקחת זאת בחשבון וכן לגבי חרדים, ששר הביטחון פטר אותם משירות. כיום המצב משתנה אך יש בעיה להפלות על בסיס העבר. גם לא נעשית הבחנה בחוק כפי שהוא בין משך וסוג השירות. על הפערים בתנאים לזכאות, להיות הרבה יותר מצומצמים. יש לבחון את נושא עידוד המשרתים המבוססים על-פני משרתים לא מבוססים. גם אין הגבלה, אדם יכול לקנות דירה להשקעה כי יש רק חובה להחזיק בדירה חמש שנים אך לא לגור בה ואח"כ לרכוש דירה יקרה יותר".

חברי הכנסת, בעיקר מהאופוזיציה, הביעו התנגדות נחרצת לתכנית מע"מ אפס על דיור. ח"כ סתיו שפיר (העבודה): "הצעת החוק פוליטיות ולא ענייניות, לקחת מס מכל האזרחים ולהעבירו רק לשכבה מסוימת, חיילים משוחררים שלהורים שלהם יש כסף לרכוש עבורם דירה אינה ראויה". ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו): "ל- 20% מהאוכלוסייה, ערבים ודרוזים, שכמעט אין בקרבן בנייה קבלנית לא ייהנו מההטבה. הבעיה מתחדדת אצל הדרוזים שמשרתים בשיעור יחסי הכי גבוה". ח"כ עיסוואי פריג' (מר"צ): "המון חסרונות חוקתיים וכלכליים בחוק הפופוליסטי; אפלייה, חוסר שוויון והיעדר מודל כלכלי. הנגידה וכל הכלכלנים יצאו נגדו".

ח"כ גילה גמליאל (הליכוד): "החוק ראוי אך ראוי לעמוד על הבעיות שבו ועל אי פגיעה באבות גרושים ובאוכלוסיות שונות. בהחלט ראוי לתת הטבות, אך יתכן שבפלטפורמות אחרות. בעיית הדיור נודעת לכולם. ההצעה איננה אולטימטיבית ואני מצפה ממשרד האוצר ומהממשלה לתת מענה ארוך טווח לנושא הדיור". ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "האוצר טוען שמדיניות המס היא מדיניות אחידה, אחרת ועדת הכספים כבר היתה מקבלת החלטות על הורדת מיסים בהרבה תחומים, כגון תרופות מצילות חיים. העדפת משרתים בנושא הדיור לא חוקתית וזה מדרון חלקלק. מחר יוחלט כך בכל שירות חיוני שזכאי לו אזרח". ח"כ חנא סווייד (חד"ש): "במבחן התוצאה גם קצין דרוזי מבית ג'אן לא יזכה בהטבה. תפרו את החוק הזה, כך ש"השחורים" לא ייהנו ממנו. 300 אלף ₪ הטבה בשלוש שנים, כנגד 3 שנות שירות, זה יותר מהשכר הממוצע במשק". ח"כ יצחק כהן (ש"ס): "עלות החוק; 25 מיליארד ₪ בעשר שנים". ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "כלכלנים אומרים שאין תועלת כלכלית בחוק, שייעלה קרוב ל- 30 מיליארד ₪ בעשר שנים, כלומר 3 מיליארד ₪ יגיעו לקבוצה מצומצמת על חשבון מיליארדים שלא יגיעו לאוכלוסיות נזקקות. אם רוצה להיטיב עם הזוגות הצעירים ויוצאי צבא, יש דרכים לעשות זאת. ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה): "נדרש שהאוצר יציג מאיפה הכסף למימון החוק הזה, כשם שמגיש הצעת חוק פרטית צריך להציג. לממשלה יש הרזרבה, אך אין כל-כך הרבה רזרבה. למשל אם אני תומך בחוק המע"מ אפס, אך לא בהפחתה מחינוך ובריאות, שאם כן אתנגד".

היועץ המשפטי ינון השיב: "אנחנו היועצים המשפטיים צריכים לבטא את עמדותינו בפורומים של ועדות הכנסת ובחוות דעת לח"כים אך ההחלטה של חברי הכנסת ולא שלנו. וכאשר יעבור החוק הזה במתכונת כזו או אחרת לא נסתיר את הסתייגויותינו אך נביא גם הנמקות מאחורי החוק כפי שיתקבל ולהגן על החוק כפי שיאושר.
לעניין גודל ההוצאה, הצעת חוק צריכה לציין את דרך מימון ההוצאה מתקציב המדינה, אך זה לא עילה לעיכוב החוק".

הכלכלן הראשי באוצר שהתפטר בגלל תכנית מע"מ אפס, ד"ר מיכאל שראל: "יש לטפל בבעיית הדיור ע"י הגדלת ההיצע והגמשתו, כך שניתן יהיה לשנות אותו מעת לעת בהתאם לצרכיי השוק. כיום יש חוסר בהיצע והוא קשיח, לא ניתן להגדילו במהירות, נוכח ההתגברות הגדולה מאוד בביקוש הן בשל הריבית הנמוכה מאוד בארץ ובעולם שממריצה משקיעים לקחת משכנתאות והן בשל המצב הטוב יחסית בישראל; אבטלה נמוכה והטבת מס שנותנת תמריץ להשקיע בנדל"ן במקום במפעלים או בשוק ההון, אז משלמים על רווחים מס רווח הון 25%. בנדל"ן המשקיע בדירה יחידה פטור ממס על רווחי הון. כל זה הוביל לעליית מחירי הדיור. בכל מקרה, בטווח הקצר צריך ללכת בדיוק לכיוון ההפוך מהחוק הזה, להקטין את עודף הביקוש ולהקטין את עליית המחירים".

שראל הוסיף, כי "הציבור ישלם המון בגין החוק. פוליטית, כמעט בלתי אפשרי לבטלו. קשה לצפות מממשלה עתידית שתבטל את ההטבה. העלות הזאת תהיה שנה אחרי שנה לנצח. כלומר ב- 20 השנים הבאות לפחות 50 מיליארד ₪, כי יהיו הרחבות של הקריטריונים. כל המנגנון של הקרן לרווחי הגז זה לא יותר מ- 50 מיליון ₪ ואין ארוחות חינם, זה יעלה בשיעורי מס גבוהים יותר ו/או בשירותים חברתיים ירודים יותר ועלייה ביוקר המחייה". הכשל המרכזי בהצעת החוק, ציין שראל, הוא בהנחת יסוד מופרכת ,שהמדינה תכניס יד לכיס ותוריד מחירי דיור. מכניסה לכיס האזרחים שיישאו בעלויות וגם ברמת המיקרו הזרמת הכסף מהמדינה תגדיל את הביקוש, שלא יצליח למנוע העברת חלק מההטבה לקבלנים. זה יוביל לפגיעה בצמיחה, מה שיפגע בכלל האוכלוסייה. מסים על נדל"ן פוגעים פחות מאשר מיסים ישירים".

שראל האשים את שר האוצר, על-כך שדחה את כל המלצות ואזהרות הכלכלנים: "שר האוצר אומר שהורדת המע"מ לא מיועדת לכלכלנים, ואומר עזבו אותי מתיאוריות כלכליות אעשה מה שאני חושב נכון או שר בריאות יאמר עזבו אותי מתיאוריות רפואיות וכן שר הביטחון. 50 מיליארד ₪ יכולים להקטין פגיעה בהרבה אנשים. בגין החוק הזה, אנשים ימותו, עקב שירותים חברתיים או רפואיים שלא יקבלו". לבסוף הסביר, כי החליט להתפטר "בגלל גודל הנזק, החלטתי שאני לא יכול להשלים עימו".

פרופ' אבי בן בסט: "הפחתת המע"מ מגדילה את המוטיבציה לרכוש דירה והנזק גדול כי זה ישרוד להרבה שנים. לפסיכולוגיה יש חשיבות עצומה ורבים יחששו שההטבה תבוטל ולכן הרבה אנשים יקדימו את הרכישות והביקוש יגדל אף מעבר למה שהוא היום, כי זה מצב של אי ודאות. החוק יעשיר את הקבלנים וגם יעלה את המחירים. בעולם תמיד שיבחו אותנו על מערכת המע"מ שאין בה כמעט פטורים ועתה פוגעים בכך".

נציגי הממשלה ניסו להסות מעט את ההתנגדות לחוק. סגן הממונה על התקציבים באוצר, האחראי על נושא השיכון, ערן ניצן: "החוק נועד לתת פתרון לטווח הקצר ויהיו לו מהלכים משלימים. יש בו קשיים וניסינו לנטרל את חלקם. העלות 2.5 מיליארד ₪ בשנה מייצגים היקף עסקאות שאנחנו צופים, כ- 15 אלף עסקות בשנה. ההשפעות אמורות ללוות את השוק כולו ולא רק את הדירות הללו. אנחנו מצפים לבלימת עליות מחירי הדיור ותחילת ירידת מחירי הדיור".

סמנכ"ל כלכלה ותכנון ברשות המיסים, ערן יעקב: "ניסינו לצקת לתוך החוק את התרופות לחלק מהבעיות שעלו פה. אנחנו גם יודעים לאכוף את התהליך של החוק, למנוע מניפולציות".

מנכ"ל משרד השיכון, שלמה בן אליהו: "החוק ישיג את מטרתו. יש בממוצע 100 אלף עסקאות בנדל"ן בשנה. ברובן לא ביד ראשונה אלא ביד שנייה. כ- 75% מהעסקאות ואנחנו לא יודעים להשפיע על מחירי יד שנייה. זה השוק העיקרי. השיטה; להשפיע על מחירי יד שנייה ע"י הורדת מחירי יד ראשונה. חסרי דירה 35% מהשוק ומשפרי דיור 40% וסה"כ 75% מרוכשי דירות. אם שתי הקבוצות, שהן המסה הגדולה לא ייקנו דירה, במשך הזמן מחירי הדירות יירדו".